התחילו עכשיו

מאמנת כושר אישית הדר מנדלבאום 

ליצירת קשר לאימון אישי

אימון בקבוצה קטנה
hadardude@gmail.com

טלפון: 054-5882401

  • Facebook Social Icon

היציאה מאשמה לחירות, בתהליך ההרזייה

לכבוד הפסח, רציתי לשתף אתכן במשהו אישי שעברתי עם עצמי מעין יציאה מעבדות לחירות, בכל התהליך הזה של ההרזייה והחיטוב.

אז הייתי ילדה שמנמנה בתיכון ואפילו עד קצת אחרי הצבא. אבל בוא נדבר רגע על הילדות. הזמן שבו אנו צוברים חוויות ומשקעים.

אז מלבד המשקל, היו לי האחיות שלי. אחיות שלי, שהן גם החברות הכי טובות שלי, אחת שנתיים מעליי אחת שנתיים מתחתיי . הן היו פשוט מהממות (והן עדיין) רזות ויפות . אחיות כמו אחיות, תמיד יש מקום להשוות. בראש שלי תמונה, מנסה להיכנס לג'ינסים של האחיות שלי ללא הצלחה עם הרבה תסכול, לא מבינה איך הן יצאו כל כך רזות. כמובן שכל הידידים הטובים שלי התאהבו בהן, 

ואני, מלבד להיות דמות כזאת אופטימית ומצחיקה, תמיד הייתי במין מעגל אינסופי של דיאטות.

 הרצון שלי היה מאוד חזק, אבל גם התיאבון. אחד הדברים שיותר סבלתי מהם, זה רגשות האשמה.

כשהייתי חוטאת באיזה משהו מתוק , בפסטה עם שמנת ופטריות, ביותר מידי אוכל שלא באמת יכולתי להכיל, הייתי מרגישה המון אשמה. זה פשוט היה אוכל אותי מבפנים.

הייתי שוכבת במיטה מוצפת חרטה, מרגישה שאני לא מספיק חזקה, ששוב הרסתי, שלעולם לא ארזה.

הייתי מלקה את עצמי עם רגשות החרטה האלה ובאמת שונאת את עצמי על זה.

אחרי כל החרטה הזאת, הייתי אוכלת שוב (דברים לא בריאים) ושוב מרגישה אשמה. ככה,חוזר חלילה, מעגל אינסופי.

עד שיום אחד שברתי את המעגל. אמרתי לעצמי- די. זה היה "די" מאוד עוצמתי. 

אני חושבת שאולי פשוט נמאס לי מעצמי ונמאס לי להרגיש ככה.

אמרתי לעצמי: את לא מרגישה יותר אשמה. את פשוט תאכלי בריא, תעשי ספורט ויהיה בסדר.

ואז משהו קרה.

באמת הצלחתי לעמוד בזה, הרגשתי שרגשות האשם לא שווים את המתוק הרגעי הזה והצלחתי לשלוט בעצמי ולעמוד חזקה מול הפיתויים.

 

זה באמת היה רגע של תפנית שלא ייחסתי לו יותר מידי חשיבות בהמשך ובטח שלא חשבתי שאחרות נתקלו בתופעה. עד שלאחרונה קראתי ספר מעניין על אכילה רגשית ותזונה,

ודיברו שם על רגשות אשם, שזה מעין כפרה שאנחנו עושים ואח"כ מרגישים בסדר לעשות שוב את אותו הדבר. בעצם אנחנו משלמים על מה שעשינו ברגשות האשמה.

אחרי ששילמנו אנחנו יכולים לעשות זאת שוב.

 

כל כך התחברתי, זה בדיוק מה שקרה לי.

ברגע שהפסקתי להאשים את עצמי, נהייתי הרבה יותר חזקה מול הפיתויים.

אני עדיין לא נמנעת לגמרי משטויות, אני לא מאמינה בזה,

אבל אני נמנעת 80% מהזמן :)

 

אני רוצה לאכול שוקולד וגלידות ופסטה עם שמנת.

אבל אני גם רוצה להרגיש טוב עם הבגדים שאני לובשת ולהישאר באותה המידה.

 

איך מתמודדים עם הקונפליקט הזה? 80% מהזמן לאכול בריא ונקי, 20% חטא.

אני יותר בשליטה ופחות אשמה.

אומנם כדי להרזות, צריך גירעון קלורי ומספיק לשנות את התזונה. אבל התזונה שלנו היא משהו שמאוד קשה לשנות. היא אזור הנוחות שלנו היא ההרגלים העמוקים ביותר שלנו. היא מחוברת לילדות שלנו ולבית של אמא.

אבל, בתהליך של אימון אישי. אני מתאימה לך תוכנית אימונים שמתאימה לגוף שלך, לקצב שלך, למטרות שלך. אנחנו בונות מסת שריר, מזרזות את חילוף החומרים, מרגישות איך הגוף משתנה.

זה נותן לנו מוטיבציה וכוח לעבוד גם על התזונה.

אני מציעה למתאמנות שלי, מי שמעוניינת, גם ייעוץ וליווי תזונתי. אני עובדת יחד עם דיאטנית והדגש הוא על שינויי הרגלי אכילה. זהו תהליך איטי ומאוד הדרגתי שמטרתו להביא אותך למקום הזה, שאת אוכלת בריא יותר, נכון יותר עבורך ובקלות!

כי התרגלת לזה לאט לאט. זאת הנגזרת של מטרת העל, להגיע לתוצאות ולשמור עליהן.

אני הצלחתי לצאת מהמעגל הזה ואני מאמינה שגם את יכולה.

את הצעד הראשון את עושה ומשם אנחנו ממשיכות ביחד.

בברכת חג שמח,

מאחלת לכן לא להרגיש את האשמה הזאת לעולם,

בהמון אהבה ובסימן של חירות מרגשות שליליים שלא משרתים אותנו

הדר :)

בתמונה אני ואחיות שלי ב2008, הכי ישן שמצאתי, חסר שם עוד אח אחד :)

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Please reload

כדאי לקרוא...